ילינק וייס ושות - משרד עורכי דין

שאלות ותשובות

1.נפגעתי בתאונת דרכים, ויש לי הוצאות רפואיות רבות. מי יכסה אותן?

בעבר, לא היו קופות החולים מכסות הוצאות רפואיות הנובעות מתאונות דרכים. הדבר היה קבוע בתקנון שלהן, ולא היה מה לעשות. ההוצאות הרפואיות שולמו על-ידי חברת הביטוח עד מועד סיום התיק, בפשרה או בפסק דין. חלקן, כמו הוצאות אישפוז או הוצאות ביקורים במרפאות כבתי חולים, שולמו ישירות למוסד הרפואי. בתי החולים פנו ישירות לחברות הביטוח של הנפגעים וקיבלו את התשלום. לגבי הוצאות רפואיות אחרות, הצטייד הנפגע בקבלות מתאימות עד למועד בירור המשפט, וצרפן לחישוב הנזק אותו תבע.

מאז חקיקתו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי (התשמ"ד - 1984) ופסיקת בית המשפט העליון בנושא זה, הפך המצב פשוט ונוח יותר. כיום, יהיה זכאי הנפגע לקבל על פי חוק כל הוצאה רפואית או טיפול רפואי להם הוא זקוק בשל הפגיעה (הכלולים במסגרת "סל הבריאות") באמצעות קופות החולים, כדרך כל טיפול רפואי אחר הכלול ב"סל". מאידך, תהא חייבת חברת הביטוח הנתבעת בתשלום כל הוצאה או טיפול רפואי, בעבר או בעתיד, אשר לו נזקק הנפגע בעקבות התאונה ואיננו כלול ב"סל הבריאות"; אך זאת בתנאי שהוצאה רפואית זו או הטיפול רפואי בו מדובר, אושרו ונקבעו על ידי המומחה הרפואי שמונה ע"י ביהמ"ש ואשר בדק את הנפגע.

אשר להוצאות רפואיות בעתיד, כשלעצמן חשוב מאוד להעריך את גובהן לפני שסוגרים עניין, בפשרה או בבית המשפט. יש לברר זאת עם הרופאים המטפלים בנפגע ובאמצעות המומחים שמינה בית המשפט. בכל מקרה בו יש חשש כי הנפגע ייזדקק לטיפולים רפואיים נוספים בעתיד - יש לנסות ולתרגמם להוצאה כספית, ולצרף הוצאה זו לדרישת הפיצויים; שכן, אם הסתיים התיק, לא תשלם עוד חברת הביטוח (אפילו אם יוחמר מצב הנפגע). לכן חשוב כל-כך לדאוג לכיסוי מראש של כל הוצאה עתידית, במיוחד כזו שאינה צפויה להכלל ב"סל הבריאות".
במקרים קשים מאוד ומיוחדים במינם, מחוייבת חברת הביטוח על-ידי בית המשפט לשאת בכל ההוצאות הרפואיות כפי שיתעוררו בעתיד; אולם אין זה המצב בתביעות רגילות, אשר בהן פסק הדין או הסכם הפשרה הינם סוף דבר.

2.מי ישלם עבור הוצאותי הרפואיות בעתיד?

תשובהכאשר מסתיים התיק בפשרה או בפסק דין, לא תוחזר לך כל הוצאה רפואית אשר תוציא בעתיד, אלא אם התחייבה לכך חברת הביטוח מפורשות. לכן, יש לדאוג ולהעריך את ההוצאות העתידיות בטרם יינתן פסק הדין או יושג הסכם הפשרה. אם אין ההוצאות הרפואיות נכללות ב"סל הבריאות", כי אז יש לכלול אותן בתוך כלל הפיצוי הנתבע ובתוך הסדר הפשרה.

אם ניתנת ההוצאה הרפואית הצפויה להערכה כספית (למשל - ניתוח פלסטי שצפוי בעתיד), יש לבקש הערכת מחיר ולצרפה לתביעה. בנושא ההוצאות הרפואיות בעתיד, טוב יותר מצבם של מי שנפגעו בתאונת דרכים אשר הוכרה כתאונת עבודה; שכן, אין הביטוח הלאומי מגביל את הנפגע, ומי שמצוי באחריותו זכאי ממילא לכיסוי כל הוצאותיו הרפואיות - בעבר, בהווה ובעתיד (אם כי אף זאת בהגבלות המתאימות).

3.האם תוחזר לי ההוצאה אם במסגרת הטיפולים הרפואיים אפנה לרופא פרטי?

עקרונית - התשובה חיובית. גם תשלום לרופא פרטי ייכלל במסגרת ההוצאות אשר יבקש הנפגע החזר בגינן. אך יש גם עניין של סבירות: למשל, חבר קופת חולים שנפגע באופן לא קשה בתאונת דרכים, ומחליט לעבור את כל הטיפולים אצל רופא פרטי יקר - לא יקבל, ככל הנראה, החזר על הוצאותיו.
אולם אם ימצא הנפגע לנכון לפנות מפעם לפעם (במקביל לטיפול הרגיל בקופת החולים) לייעוץ מיוחד אצל רופא מומחה, הרי שיש להניח כי על-פי רוב יחייב בית המשפט את חברת הביטוח להחזר כספי. הכל, בסופו של דבר, עניין של מידה.

4.באיזה שלב כדאי לי לפנות לעו"ד?

רצוי כי הפנייה לעורך הדין תתבצע מוקדם ככל האפשר. פנייה מיידית חשובה בעיקר במקרים רציניים, בהם ברור כי הנפגע עלול "להיות מושבת" מעבודה למשך חודשים אחדים, וכי צפויות לו בתקופה הקרובה הוצאות נכבדות. אזי יש לפנות לחברת הביטוח ולבקש תשלום תכוף (על חשבון) והחזר הוצאות. מוטב שיטפל בנושא עורך דין שהתמחותו בכך. ברוב המקרים האחרים, כאשר הפגיעה אינה קשה, והמאושפז חוזר לאיתנו ולעבודתו תוך תקופה קצרה, אך המצב הרפואי עדיין אינו סופי - ניתן להמתין עד אשר המצב מתגבש, ורק אז לפנות לייעוץ משפטי; זאת על מנת להמשיך ולכלכל את הצעדים בתבונה. גם בתיקים מעין אלה, אין מניעה לפנות לעורך דין כבר בשלב הראשוני. על כל פנים, קבלת ייעוץ ראשוני, בשלב מוקדם, רצויה בהחלט.

5.לאיזה עורך דין כדאי לפנות?

עקרונית, ניתן לפנות לכל עורך דין, שידע ודאי לטפל בתביעת הפיצויים. אולם יש חשיבות גם למומחיותו ולניסיונו של עורך הדין בתחום הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים; זאת משום שגם בקרב עורכי הדין (כמו אצל רופאים, מהנדסים ובעלי מקצועות חופשיים אחרים) ישנן התמחויות. יש הבקיאים יותר במשפט הפלילי ואחרים המתמחים בענייני המעמד האישי - נישואין וגירושין; יש מומחים לענייני פשיטות רגל וחוזים, ויש שעיקר עיסוקם בדיני נזיקין וביטוח - תחומים המשולבים בדרך כלל.

בשנים האחרונות, נפתחה על פי כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין לכל עו"ד האפשרות לציין על גבי נייר המכתבים שלו או בכרטיס הביקור את תחומי עיסוקו ודוק; לא "מומחיותו" - אלא "עיסוקו", כי אין בנמצא תואר "מומחה" בין עורכי הדין כדרך שהדבר נהוג אצל רופאים; אך ההנחה הינה, כי מי שמכריז על עצמו כעל "עוסק" בתחום מסוים - הרי שהינו גם מבין בכך. הבעיה טמונה בכך שכל אחד יכול להכריז על עצמו ככל הנראה בעיניו, ואין גוף המפקח על מומחיות עורכי הדין.

מצב זה מקשה על הציבור הנזקק לשירות משפטי להגיע לעורך הדין המתאים ביותר. לכן, לפני שאתה פונה, איפוא, לעורך דין, נסה לברר בין מכריך, אשר יוכלו אולי להמליץ על עורך דין מתאים. גם אז, כשאתה מגיע למשרדו, אל תהסס לשאול ולברר אם הוא אכן עוסק בתחום תביעות הנזיקין בכלל ותאונות הדרכים בפרט, ובאיזו תדירות. אל תבצע את השגיאה הנפוצה במחשבה שאם המליץ לך חבר על עו"ד ש"הציל" אותו בתיק גירושין או היה "חזק" בתיק פלילי - הוא גם מתאים בהכרח לתביעת נזיקין.

6. האם ניתן לסיים את התביעה נגד חברת הביטוח מיד לאחר התאונה, ואולי אף בלי מינוי מומחה רפואי?

תיאורטית - בהחלט כן; אולם יש להיות זהירים ביותר. לא תמיד החיפזון הוא לטובת הנפגע, ובדרך כלל הוא אף אינו רצוי. אדם אשר נפגע בתאונת דרכים (אפילו כזו שנראית על פניה כקלה ביותר) עלול בהמשך להיווכח כי הדברים מסתבכים, וכי הוא סובל במשך זמן רב מהשפעות אותה תאונה. לכן, גם מסיבות רפואיות וגם מסיבות משפטיות, מומלץ מאוד להמתין ולא לסיים את התביעה מיידית, אלא רק בחלוף כמה וכמה חודשים ורק לאחר שהנפגע יהיה משוכנע באופן ברור ובהסתמך על ייעוץ רפואי, כי לא צפויה החמרה במצבו. אפשרי בהחלט לפנות לחברת הביטוח ולנסות לסיים את התביעה בפשרה ובהליכים מהירים יותר, מבלי צורך במינוי מומחה רפואי; אולם צריך לזכור, עם זאת, כי במצב דברים כזה, גם הפיצוי הצפוי יהיה קטן יחסית, שכן חברת הביטוח תתייחס אל הפגיעה ככזו שלא הותירה נכות כלשהי.

7. עורך הדין אליו פניתי מייצג גם חברות ביטוח. האם אין כאן ניגוד אינטרסים? האם אין לי סיבה לחשוש?

עליך לברר מיהי חברת הביטוח אשר אותה עומד הנך לתבוע (הדבר ניתן לבירור בנקל לפי תעודת הביטוח). אם עורך הדין שלך מייצג חברת ביטוח זו, הוא עלול למצוא עצמו במצב של ניגוד אינטרסים, ובעצמו יסרב לקחת על עצמו את התיק. אבל העובדה שעורך הדין מייצג גם חברות ביטוח אחרות אינה צריכה להטריד אותך. רבים מעורכי הדין בתחום הנזיקין מייצגים לקוחות נגד חברות ביטוח, לצד עבודתם כמייצגים של חברות ביטוח אחרות. אם, מסיבה כלשהי, אתה מבקש להיות מיוצג על-ידי עורך דין, כנגד חברת ביטוח שאיתה יש לו קשרי עבודה שוטפים, מן הראוי כי תחתום על הסכמה בכתב שאתה מודע למצב המיוחד. אין זה מצב בריא: אך הוא אינו אסור ולעיתים יש בו אף יתרון, בעיקר בתיקים פשוטים או בהשגת "תשלום תכוף".

8.חברת הביטוח שלחה אלי חוקרים פרטיים. מדוע? האם הם אינם מאמינים לי? האם עלי לשתף פעולה עם החוקרים? מה אומר להם?

חוקרים פרטיים נשלחים על-ידי חברות ביטוח על מנת לברר את נסיבות המקרה, ולעמוד, בשלב מוקדם ככל האפשר, על היקף הנזק. זאת כדי שחברת הביטוח תוכל להקציב את סכום הכסף המשוער בעתודות שלה, לצורך תביעות התלויות ועומדות נגדה. החוקרים שנשלחו אליך אינם מטעם רשות כלשהי, ועל כן אין חובה חוקית להשיב לשאלותיהם. מצד שני, שיתוף פעולה סביר איתם לא יפגע באינטרסים שלך, אך כדאי לך להיוועץ בעורך הדין שלך לפני שאתה עושה כן. אל תמהר לחתום על הודאות כאלה ואחרות, ואת המידע שמבקשת ממך חברת הביטוח עדיף כי תעביר באמצעות פרקליטך.

9. האם יהיה עלי לשלם מס הכנסה על הפיצויים שאקבל?

פיצויים בגין נזקי גוף כשלעצמם פטורים מתשלום מס הכנסה, אולם בהתאם להנחיות הקיימות נראה כי הריבית עליהם חייבת במס הכנסה. בעבר ניכו חברות הביטוח מס זה במקור, אלא אם כן הומצא להן אישור מתאים מפקיד השומה על פטור ממס הכנסה או על שיעור מס מופחת. התשובה היא, אם כן, שהפיצוי עצמו, כלומר הקרן כולל הפרשי הצמדה, פטור ממס הכנסה; אבל הריבית המצטברת עשויה להיות חייבת במס. כדאי לקחת זאת בחשבון כאשר שוקלים אם לסיים את התיק בפשרה או להביאו לדיון בבית המשפט.

כאשר מגיעים להסכם פשרה עם חברת הביטוח, הרי שהסכום המוסכם, שהוא אחד, כולל אומנם בדרך כלל את הריבית ואת הפרשי ההצמדה, אך לא מפרט ומבדיל ביניהם. אם מסתיים העניין בפסק דין, מחייב המשפט את חברת הביטוח לשלם סכום מסויים של הקרן, כשעליו נוספים הפרשי הצמדה וריבית, כל אחד בנפרד; כך שאפשר לדעת מהו סכום הריבית, וסכום זה - חייב במס הכנסה. בנוסף, יש להעיר כי הסעיף בפקודת מס ההכנסה הקובע את הפטור לפיצוי בגין נזק גוף, מתייחס לתשלום חד פעמי. לשון זו עלולה לגרור בעיות במקרה של פיצוי בדרך של תשלומים עתידיים ותקופתיים, אך לא ידוע, עד כה, על מקרה בו ניסה מס הכנסה לטעון כזאת או לגבות מס מפיצויים בגין נזקי גוף.

10.בחרתי לנהל משפט. כיצד יתנהל? כמה זמן יימשך?

ראשית, עליך להגיש כתב תביעה לבית המשפט המוסמך. לאחר מכן תגיש חברת הביטוח כתב הגנה, ואז יחלו הליכי ביניים של החלפת שאלונים וגילויי מסמכים. בית המשפט ימנה מומחה רפואי, ולאחר שזה יתן את חוות דעתו - ייקבע התיק לישיבה ראשונה, הקרויה "קדם משפט". בכל השלבים המקדמיים לא חייב הנפגע להופיע בבית המשפט (אם כי הוא מוזמן), ויכול להסתפק בהופעה של פרקליטו.

ישיבת קדם המשפט נועדה לנסות לברר אפשרויות של פשרה או השגת הבנות כאלו ואחרות בין הצדדים. אם נכזבה התוחלת להגיע להסדר פשרה, יורה בדרך כלל בית המשפט לצדדים להגיש עדויות ראשיות בתצהיר, יחד עם תיקי המוצגים, שאותם רוצים הצדדים להגיש לבית המשפט. אז ייקבע התיק לשמיעת הוכחות, שפירושה הבאת עדים בפני בית המשפט. העדים ייחקרו בחקירה ראשית ונגדית, אחר כך יישמעו הסיכומים על-ידי פרקליטי הצדדים (או יוגשו סיכומים בכתב), ולאחר מכן, יש לקוות שתוך זמן סביר, יינתן פסק הדין. יוצא איפוא, כי הנפגע חייב להופיע לדיון רק לצורך מתן עדותו. לכל שאר הישיבות אין הוא חייב להופיע, אם כי הדבר רצוי מאוד.

11.מה עדיף, פשרה עם חברת הביטוח או ניהול משפט?

לשאלה הזו אין כמובן תשובה חד משמעית. הכל תלוי בגובה הצעת הפשרה העומדת לדיון, ומנגד - בבית המשפט ובשופט שידון בתיק. עורך דין בעל נסיון יסייע לך לבצע הערכת מצב מפוכחת, מבלי לשגות באשליות שממתין לך סכום אסטרונומי, כאשר התיק אולי אינו מצדיק זאת.
מאידך גיסא, חבל להסתפק בהצעה נמוכה, כאשר יש סיכוי שהפיצוי יהיה גבוה הרבה יותר.
צריך לקחת בחשבון גם את אופיו של הנפגע. יש נפגעים החוששים לבוא ולהעיד בבית המשפט. על כן, אפשר לומר כי עקרונית עדיפה פשרה, אם היא סבירה בסכומיה. אולם זאת יוכל לקבוע רק עורך הדין המייצג את הנפגע, בעצה אחת כמובן עם הנפגע עצמו. יתרונה העיקרי של הפשרה הוא בכך שהיא מהירה והכסף משולם מיידית. אבל אם הנפגע אינו חש עצמו "לחוץ" מבחינה כלכלית, עדיף לעיתים לפנות לבית המשפט, בעיקר אם הפיצוי המוערך גבוה במידה ניכרת מהסכום שמציעה חברת הביטוח לנפגע.

12.מה דין נפגע שהוא חבר קיבוץ?

עקרונית, אין כל הבדל בין חבר קיבוץ לבין נפגע אחר. הקושי נובע מכך שחבר קיבוץ אינו מקבל תמיד משכורת ואין לו תלוש שכר; אולם בתי המשפט פיתחו שיטה, שלפיה הם אומדים, לפי עיסוקו של הקיבוצניק שנפגע, מה היה גובה שכרו אילו עבד מחוץ לקיבוץ. במקרים רבים הם גם מסתפקים בקביעת פיצוי, על בסיס של שכר ממוצע במשק.
ההבדל העיקרי הוא אולי בכך שהפיצוי שיקבל הנפגע יעבור לעיתים לקופת הקיבוץ ולא ייוותר בידיו - כך לפחות מקובל ברוב הקיבוצים.

13. עקב התאונה נעדרתי מעבודתי, אולם למרות זאת מעבידי שילם לי שכר. מה הדין?

מעביד כמו שלך נקרא בלשון החוק "מיטיב נזק". אם לא היתה עליו חובה מכוח החוק או מכוח הסכם עבודה קיבוצי לשלם את שכרך בתקופת ההיעדרות מהעבודה, יש לו זכות תביעה עצמאית וישירה כנגד חברת הביטוח. על-פי רוב, אין נוהגים כך, אלא כוללים את זכותו לתביעה בתוך תביעת הנפגע. כלומר, אם הנפגע סבור שיהיה עליו להחזיר למעביד את השכר שקיבל, עליו לצרף מיסמך מתאים, ולכלול את הסכום האמור בתביעתו. לאחר שיקבל את הפיצויים מחברת הביטוח - ישיב למעביד את המגיע לו. זה הדין גם ביחס לכל מיטיב אחר, למשל ידיד שראה את הנפגע בצר לו ותמך בו כספית בתקופה הקשה. הדברים חשובים לעניין דרישת השיפוי של חברות הביטוח, שכן כאשר זו מסלקת (כלומר משלמת) את התביעה, היא כוללת בפיצוי גם תביעות אפשריות של כל המיטיבים למיניהם.

14. אני בעל עסק עצמאי, ונפגעתי בתאונת דרכים. האם אקבל פיצוי מלא על הנזקים?

דינו של בעל עסק עצמאי דומה עקרונית לדינו של כל נפגע תאונה. הבעיה אצל בעל עסק עצמאי נעוצה בכך שקשה לאמוד במדויק מה סכום הכסף שהפסיד עקב פגיעתו ומוגבלותו, שכן עצמאים אינם מרוויחים בהכרח סכום קבוע לכל חודש. אפילו יוכח כי פחתה הפעילות - עדיין לא ברור אלו עבודות שאבדו עקב סגירת העסק בעת התאונה לא שבו מאוחר יותר, כך שהכנסתו של התובע רק נדחתה, אך לא אבדה.
עצה טובה אחת: אם אתה מאושפז בבית חולים או מרותק לביתך בשל הפגיעה, נסה לצמצם את נזקיך ושכור עובד חליפי שימלא את מקומך ויפעיל את העסק. הוצאות אלו הן בהחלט בגדר הנזקים שהנפגע זכאי לקבל בגינם החזר מחברת הביטוח, ולעיתים אף במסגרת התשלום התכוף.

15. אני עומד לסיים תביעת פיצויים בגין נזקי גוף בפשרה עם חברת הביטוח. החברה דורשת שאחתום על כתב קבלה ושחרור. האם כדאי לחתום?

למעשה, הנך חייב לחתום על כתב קבלה ושחרור, בו אתה מצהיר כי קיבלת את הכספים הנקובים במיסמך לסילוק מלא וסופי של כל תביעותיך מחברת הביטוח. זהו נוסח סטנדרטי, הנהוג אצל כל חברות הביטוח, ובלעדי החתימה על המיסמך לא תשחרר חברת הביטוח את כספי הפיצויים.

כדאי לזכור בעניין זה כמה דברים: החתימה על כתב הקבלה פירושה כי בכך נסגרת תביעתך סופית, ולא תהיה רשאי להעלות כל תביעה נוספת. שנית, בדרך כלל מנוסח כתב הקבלה כך, שהתביעה הינה לסילוק תביעת הנפגע, לרבות כל תביעות המיטיבים. לכן קיים סעיף שיפוי, ובו מודיעה חברת הביטוח לנפגע - "דע לך שאם תתעורר תביעה כלשהי, ויפנה אלינו מישהו בתביעה כי נחזיר לו כספים בגין הפגיעה שנפגעת אתה בתאונת הדרכים, ועליה אתה מקבל עכשיו פיצוי, נחזור ונדרוש כספים אלה ממך".

חשוב על כן לקרא היטב את סעיף השיפוי, ולהוסיף בו במידת הצורך כי הוא לא יחול על מיטיבים מסויימים, כמו המוסד לביטוח לאומי, וכן על הוצאות רפואיות והוצאות אישפוז בעבר או בעתיד ככל שהן במסגרת "סל הבריאות". במלים אחרות, חשוב לסייג את סעיף השיפוי הכוללני, כדי שחברת הביטוח לא תבוא אליך בדרישות כספיות בעתיד.