ילינק וייס ושות - משרד עורכי דין

רשלנות רפואית בניתוח כירורגי

ייעוץ ראשוני ללא התחייבות

"בית קרדן", דרך מנחם בגין 154, ת"א, 64921

טלפון: 03-6911919

או מלאו את הטופס הבא, ואנו נחזור אליכם בהקדם:

חדרי הניתוח והמחלקות הכירורגיות הם שדה הקרב של בתי החולים. עשרות אלפי חולים עוברים מדי שנה ניתוחים מתוכננים או ניתוחי חירום מסוגים רבים ושונים ובאמצעות טכניקות ניתוחיות רבות ומגוונות. גם הטכנולוגיה פלשה לחדרי הניתוח במלוא הדרה וניתוחים רבים נעשים היום ללא צורך בפתיחה של הבטן וזאת ע"י מכשור לפרוסקופי ואפילו ע"י רובוטים המחליפים את ידי המנתח.

ניתן לסווג את תביעות הרשלנות הרפואית בתחום הכירורגיה לשתי קבוצות עיקריות.

קבוצה א' נפגעים כתוצאה מטעות באבחון – בקבוצה זו אנו כוללים את החולים שנפגעו כתוצאה מכך שהם פנו לרופא בקופת החולים או שהם פנו לחדר המיון בבית החולים עם תלונות וסימפטומים כאלו או אחרים והאבחנה שניתנה להם הייתה שגויה באופן כזה שהיא חרגה מאבחון רפואי סביר ומקובל בנסיבות של המקרה ובהתחשב בכל הנתונים שעמדו בפני הרופא או הצוות הרפואי שטיפל בחולה וביצע את האבחנה.

לדוגמא, ניתן לשייך לקבוצה זו לקוחות רבים שפנו אלינו במהלך השנים על מנת שנייצג אותם בתביעת רשלנות רפואית עקב אבחון שגוי או אבחון מאוחר מדיי של דלקת בתוספתן או "אפנדיציט" בלשון הרבים. התוספתן הוא שלוחה של צינורית שחסומה בקצה שלה והיוצאת מתחילת המעי הגס. תפקידה בגוף האדם לא כל כך ברור ויתכן שהוא קשור לאחסון חיידקים "טובים" לגוף האדם. מקובל כיום שהסרת התוספתן איננה פוגעת בבריאות אבל דלקת בתוספתן היא אחד הדברים ה"פופולריים" בחדרי המיון אבל גם אחד הדברים המאיימים על הצוות הרפואי. אבחונה של הדלקת בתוספתן דורש ידע, זהירות ומיומנות. העדר אבחון בזמן והעדר טיפול בזמן עלולים לגרום להתפוצצות של התוספתן בחלל הבטן שעלול להיגמר אפילו בקריסת מערכות ובמוות.

אבחון שגוי יכול להיעשות גם בשלב שלאחר הניתוח. או בלשון הרפואית, השלב הפוסט ניתוחי. דהיינו, לאחר שהחולה מסיים ניתוח להוצאת תוספתן או אבנים מכיס המרה או אבנים מהכליות או קיצור קיבה או כל ניתוח אחר הוא מועבר למחלקת התאוששות ובשלב מאוחר יותר למחלקת אשפוז. בשלב זה, תפקיד הצוות הרפואי, לרבות המנתח, לעקוב אחרי המנותח ולראות שההחלמה שלו מתקדמת בהתאם למצופה, עפ"י אבני הדרך הנדרשות, שהבדיקות הנעשות לו תקינות, שהוא חיוני ומגיב וכו'. בשלב שלאחר הניתוח קורה שהמעקב אחר החולה לא נעשה עפ"י הסטנדרט הרפואי הנדרש. המנתח לא בודק את החולה בכלל או בתדירות מספקת, לא מתבצעות הבדיקות הנדרשות, לא שמים לב לתוצאות הבדיקות ומשמעותן, לא שמים לב לירידה ברמת הערנות של החולה, לא נותנים תשומת לב לתלונות של החולה וכו'. וכך בשלב מסוים לאחר הניתוח מתגלה בעיה חריפה במצבו של החולה הנובעת מכשל כזה או אחר שנוצר בזמן הניתוח, גרם להרעה והידרדרות במצבו של החולה ולצורך בביצוע פעולות כירורגיות חוזרות אשר יכלו להימנע לו המעקב לאחר הניתוח היה נעשה כראוי.

קבוצה ב' נפגעים כתוצאה מביצוע לקוי של הליך כירורגי – בקבוצה זו אנחנו כוללים כמובן את כל אותם החולים אשר נפגעו כתוצאה מרשלנות שאירעה בעת ביצוע ההליך הכירורגי עצמו והדבר יכול לבא לידי ביטוי בצורות ובאופנים שונים. לדוגמא, כאשר בעת ביצוע ניתוח לטיפול באבר פנימי אחד נוקב, ברשלנות, אבר פנימי אחר ונגרם לו נזק בלתי הפיך. לעיתים, הפגיעה בניתוח גורמת לכך שמניתוח שבוצע מלכתחילה בגישה לפרוסקופית שלא היתה אמורה להותיר צלקת והחולה היה עתיד לחזור לביתו תוך 24 שעות היה צורך, עקב הביצוע הרשלני, לעבור לניתוח עם פתיחת בטן שכולל צלקת גדולה, סכנה גדולה להידבקויות פנים בטניות והליך אשפוז והחלמה ארוך. לעיתים, פגיעה זו איננה מאותרת ע"י הצוות הרפואי באופן מידי על שולחן הניתוחים אלא בחלוף מס' שעות או ימים מסיום הניתוח ואז נזקק החולה לניתוח נוסף שלא תוכנן מלכתחילה.

למסגרת קבוצה זו יש לשייך גם את המקרים, שבכמה וכמה מהם כבר נתקלנו במהלך השנים, בהם חולים שעברו ניתוח גילו לאחר זמן כי באזור ביצוע הניתוח הושארו "כלי עבודה" של המנתחים לרבות פדים, מחטים וכו'. הותרת כלי העבודה הללו בגוף החולה עלולה לגרום לנזק נוסף לחולה והוצאתם עלולה להיות כרוכה בהליך כירורגי רב סבל.

בכירורגיה יש לדאבוננו תוצאות שאינן לשביעות רצוננו אך אינן בגדר רשלנות. מאידך, יש הרבה תוצאות טראגיות שעם מעט יותר תשומת לב, קשב, אכפתיות, ריכוז ומקצועיות היו יכולות להימנע והן בהחלט חורגות מהסטנדרט המקובל ולעיתים מדובר ממש ברשלנויות בלתי מתקבלות על הדעת.

תפקידי הרופא המרדים במהלך ההכנה להרדמה, ההרדמה ובמהלך הזמן בו שרוי החולה תחת הרדמה מלאה או חלקית הם רבים ומגוונים.


טרם ההליך הכירורגי/הניתוחי חובתו של המרדים לפגוש את המטופל ולבקש ממנו מידע רב ככל האפשר אודות מצבו הרפואי. הוא חייב לברר האם המטופל סובל מרגישות כלשהי ובפרט, כמובן, רגישות לתרופות כלשהן. הוא חייב לברר האם המטופל עבר ניתוחים/הרדמות בעבר והאם אירעו תקלות כלשהן המחייבות התייחסות בהרדמה הנוכחית. הוא חייב לדעת לפני ביצוע ההרדמה אלו תרופות קבועות נוטל המטופל, נתונים פיזיים שלו, לעיין בבדיקות מעבדה ודימות עדכניות ולבצע לו בדיקה גופנית.

באמצעות המידע המתקבל ממפגש כזה, הרופא המרדים צריך להתאים את ההרדמה הנכונה לחולה היושב לפניו תוך שימת לב לפרוצדורה הרפואית הספציפית שהוא עומד לעבור.

 

במפגש הטרום ניתוחי, על הרופא המרדים חלה גם האחריות להעביר למטופל מידע על המהלך הרפואי הצפוי לו בהמשך. הוא צריך לכתוב ולהעביר הוראות רפואיות, בכתב ובע"פ, למטופל וכן לצוות המטפל (אחיות, רופאים כירורגים וכו') לגבי ההכנה בתקופה שלפני הניתוח/ההליך הכירורגי על מנת להכין את המטופל לפרוצדורה שהוא עומד לעבור באופן האופטימלי.

 

במהלך ההרדמה, ובמיוחד בהרדמה כללית, המרדים אחראי, כמובן, על הרדמת החולה. סמוך לפני ביצוע ההרדמה הוא צריך לוודא שכל המיכשור השייך לפעולת ההרדמה תקין, מכויל ומחובר נכון. לעיתים מבוצעות פעולות ההכנה של חדר הניתוח והציוד שבו ע"י אנשי הצוות הסיעודי המכינים את חדר הניתוח והציוד שבו אך על מנת למנוע טעויות נכון וראוי שהמרדים יבדוק את הציוד שנוגע להרדמה, לרבות מכונות ההנשמה וההחיאה, בעצמו סמוך לפני הניתוח. משרדנו טיפל לפני מס' שנים במקרה טראגי בו המרדים לא בדק את החיבורים של מכונת ההנשמה בחדר הניתוח בבית החולים הדסה עין כרם ועקב כך הונשם תינוק ע"י חנקן במקום ע"י חמצן וכתוצאה מכך נגרם לו נזק נוירולוגי קשה ביותר.

 

לכתבה "הרופא התריע- ההנהלה התעלמה" לחץ כאן

 

בעת ביצוע הניתוח על הרופא המרדים להימצא ליד החולה, על מנת לטפל ולדאוג כי מצבו של החולה נשאר יציב לאורך כל פעולת ההרדמה וההליך הרפואי. הוא גם חייב לתעד את פעולת ההרדמה למן הרגע הראשון של ביצועה ועל לסיומה וכן לתעד את הנתונים השונים של החולה בעת ביצוע ההרדמה בגיליון מיוחד שנקרא "גיליון הרדמה".

 

האספקטים הרפואיים עליהם מפקח המרדים בעת ביצוע ההרדמה הם רבים וקריטיים לבריאות החולה והם כוללים בין היתר:
1. שליטה בפרמטרים של מערכת הנשימה-חמצון ופינוי פחמן דו חמצני.
2. שליטה ב"מצב ההמודינמי"- לחץ הדם, תפוקת הלב, קצב ומקצב הלב ופרמטרים שונים נוספים הקשורים לפיזיולוגיה של מערכת הלב וכלי הדם.
3. מתן נוזלים ומוצרי דם.
4. שליטה בחום הגוף של החולה.

הרופא המרדים נדרש להפגין ידע רב במערכות הגוף השונות לבדוק באופן פעיל את מצב החולה ולהגיב במהירות ובהתאם למצב במידה וקיימת סכנה כלשהי למטופל. לעיתים פעולות שגרתיות רבות של הרופא המרדים הינם קריטיות לחולה וממש מצילות חיים.

 

לפני מס' שנים , ניתוח תיקון פזילה שנעשה לילדה בת שלוש וחצי, הסתיים בתוצאה מחרידה של מות הילדה וזאת כתוצאה מרשלנותה של הרופאה המרדימה אשר לא ביצעה את הפעולות המתחייבות במסגרת ההרדמה, לא עקבה באופן אקטיבי על מצב החולה והחלה לפעול מאוחר, כאשר כבר לא היה ניתן להציל את החולה. ביהמ"ש המחוזי הרשיע את הרופאה המרדימה בעבירה של הריגה וגזר עליה 8 שנות מאסר.


הרדמה הוא מצב פעיל מאד ומתמשך. פעולתו של הרופא המרדים אינה מסתיימת בהזרקת חומר ההרדמה בתחילת הניתוח. מדובר ברצף מתמשך ומורכב של פעולות במהלך הפרוצדורה כולה.

בשנים האחרונות תפסו הניתוחים הפלסטיים מקום של כבוד בקרב כלל הטיפולים הרפואיים האלקטיביים שנועדו לשפר את המראה, ההרגשה ואיכות החיים.

לא אחת נקבע בפסיקה כי בטיפולים וניתוחים אלקטיביים, המבוצעים לצרכים אסתטיים ו/או לשיפור איכות החיים - להבדיל מניתוחים להצלת חיים - חובת הגילוי המוטלת על רופא המטפל הינה רחבה ביותר. במיוחד הושם דגש על חובת הגילוי כאשר הרופאים המטפלים או המכונים הרפואיים מפרסמים עצמם בציבור וקוראים לציבור להגיע ולבצע את הטיפול הרפואי.

התחום של ניתוחים וטיפולים אסתטיים הינו תחום פרוץ יחסית בישראל ושאינו מפוקח כראוי. לאחרונה הוגשו תביעות רבות כנגד מכונים ומרכזי אסתטיקה שונים העושים שימוש בחומצות הילרוניות ואף בסיליקון לצורך מילוי ושיפור מראה הקמטים וזאת מבלי ליידע את קהל לקוחותיהם על הסיכונים הרבים הטמונים בחומרים הללו ועל הנזקים החמורים העלולים להתרחש, שחלקם בלתי הפיכים.

תופעה חמורה אף יותר היא שרופאים שאינם מומחים ברפואה אסתטית עוברים קורס או סדנא קצרה ולאחריה מתחילים להזריק חומרים לרקמת העור ללא כל הכשרה נוספת או פיקוח. אין זה נדיר בימינו שרופא שהתמחה באורתופדיה או ברפואה כללית ישלים הכנסה באופן פרטי תוך שהוא מציג עצמו כמומחה ברפואה אסתטית.

פרשת "האחים המנתחים" בה נחשף כי מנתח פלסטי מוכר ומוביל בתחומו הציג בפני מטופליו מצג שווא ולפיו הוא עצמו יהיה הרופא המנתח כשבפועל נותח המטופל ע"י רופא אחר או ע"י אח שאינו מוסמך לבצע את הניתוח זכורה וודאי לכולנו והיא נדונה בימים אלה בבית המשפט.

לכן, בעת פניה לקבלת כל טיפול אלקטיבי, ובמיוחד כזה שכל מטרתו שיפור המראה מבחינה אסתטית-קוסמטית וודאו שאתם יודעים מי הרופא שינתח בפועל ומהם הסיכונים האפשריים ושכל הסיכונים מוזכרים ומפורטים בטופס ההסכמה עליו תחתמו לפני ביצוע ההליך.