ילינק וייס ושות - משרד עורכי דין

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

ייעוץ ראשוני ללא התחייבות

"בית קרדן", דרך מנחם בגין 154, ת"א, 64921

טלפון: 03-6911919

או מלאו את הטופס הבא, ואנו נחזור אליכם בהקדם:

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 הוא חוק סוציאלי שנחקק לפני קרוב ל-40 שנה ונועד להבטיח כי כל אדם שנפגע בתאונת דרכים, ועמד בתנאי החוק, יהיה זכאי לפיצוי שיאפשר לו, ככל הניתן, "להשיב את המצב לקדמותו", כלומר, לכסות על ההפסדים שנגרמו וייגרמו לו עקב הפגיעה בתאונה.

אדם שנפגע בתאונת דרכים ועקב כך הוא סובל מכאבים וממגבלות, כגון: פגיעה בגבו, ירידה בשמיעתו, פגיעה נפשית או פגיעה בריכוז ובזיכרון (ואלה רק דוגמאות נפוצות) לא יחזור לעולם להיות כפי שהיה, אלא שהחוק והפסיקה שבעקבותיו יצרו מנגנון מסודר ונוח יחסית, המאפשר לנפגע לקבל פיצוי שיהווה תחליף מסויים ויתן לו מענה לנזק שנגרם לו.

הפיצוי יוערך ע"י בית המשפט (או במו"מ בין עורכי הדין של הנפגע ושל חברת הביטוח) לפי "ראשי נזק", בהתאם לנתונים המשתנים מתיק לתיק והמושפעים, בין השאר, מגילו של הנפגע, משלח ידו ואופי עבודתו, הנכות שנקבעה על ידי מומחה או מומחים רפואיים שנתמנו לשם הערכת הנכות, ההפסדים וההוצאות שנגרמו לו בפועל ועוד ועוד.

החוק קובע כי לכל אדם שנפגע בתאונה בזמן שנסע ברכב שלנוהג בו (כולל הנפגע עצמו) היה ביטוח חובה תקף ורשיון נהיגה תקף – ינתן פיצוי ע"י חברת הביטוח.

החוק נותן כיסוי הן לנוסעים ברכב וכן להולכי רגל, כאשר הולך רגל יתבע את מבטחת הרכב שפגע בו

חשוב לציין כי להבדיל מהתביעה הנוגעת לנזקי הרכוש, בתביעה בגין נזקי גוף אין שום שאלה "מי אשם" או "מי אחראי" לתאונה. הנפגעים יקבלו פיצוי גם אם היו אשמים בתאונה, בלתי זהירים וכיו"ב.

מכיון שאין צורך להוכיח אשמה, ומכיון שחומרת הפגיעה (הנכות) מתבררת על ידי מומחים הממונים מטעם בית המשפט (ראה להלן בפרק הדן בקביעת הנכות), מדובר בתביעות המסתיימות, באופן יחסי, בצורה מהירה וזולה בהרבה עבור הנפגע מאשר תביעות נזיקין שאינן תאונות דרכים, המתנהלות לפי פקודת הנזיקין.

מכוח החוק קמה קרן ממשלתית בשם "קרנית" שמטרתה לפצות נפגעים שנפגעו ע"י רכב שלנהגו לא היה רשיון נהיגה תקף או ביטוח חובה תקף, וכן נוסעים ברכב שלנהגו לא היה ביטוח או רשיון נהיגה תקף, והנוסע לא ידע ולא צריך היה לדעת על כך.

החוק נותן מענה למצבים מורכבים שונים, כגון: תאונה בעת ירידה מהרכב, תאונה שאירעה בזמן ביצוע "תיקון דרך" ברכב, תאונה שאירעה בעת הוצאת חפצים ומוצרים מהרכב ועוד ועוד.

לפירוט מקרים שונים ושאלות שונות – ר' להלן.

נציין כי השאלה האם המקרה בו נפגעתי נחשב "תאונת דרכים" לפי הגדרות החוק עשויה להיות שאלה מורכבת בחלק מהמקרים, וחובה להתייעץ עם עו"ד הבקיא בתחום.

בכל מקרה, רצוי מאוד להתייעץ עם עו"ד המתמצא בתחום כבר מהימים הראשונים שלאחר התאונה, על מנת שינחה את הנפגע כיצד לנהוג באופן בו ניתן יהיה לקבל עבורו את הפיצוי המקסימלי.

נציין, שמכיון שמדובר בחוק סוציאלי שנועד להבטיח שכל נפגע יקבל פיצוי, וכדי שפרמיית ביטוח החובה שמשלם כל נהג במדינת ישראל לא תהיה גבוהה מאוד (עד כדי כך שאנשים לא ישלמו, ובכך יעברו על החוק וגם יישלל מהם הפיצוי במקרה שיעברו תאונה, חלילה) הרי שהפיצויים בחלק מ"ראשי הנזק" נמוכים באופן יחסי, ומוגבלים בתקרה שנקבעה בחוק.

תאונת דרכים – את מי תובעים?

במקרה של תאונה בין כמה כלי רכב – כל אחד מהנפגעים תובע את חברת הביטוח של הרכב בו הוא נסע/נהג. השאלה "מי אשם" בתאונה אינה חשובה לצורך תביעת נזקי הגוף.

הולך רגל תובע את חברת הביטוח של הרכב שפגע בו.

במקרה בו מתברר שלנהג הרכב הפוגע לא היה רשיון נהיגה תקף או ביטוח חובה תקף, ניתן להגיש תביעה כנגד "קרנית" - קרן ממשלתית שהוקמה לצורך מתן פיצוי לנפגעי תאונות דרכים במקרים בהם אין ביטוח.

בכל מקרה ובוודאי במקרים מורכבים (כגון, אדם שנדרס מייד לאחר שיצא מרכבו, אדם שנפל מנוף על רכבו, אדם שנפגע בעת שהלך להביא פריט כלשהו לצורך תיקון מיידי של הרכב וכיו"ב), חובה להתייעץ עם עו"ד הבקיא בתחום

"ייחוד העילה" בתאונות דרכים:

החוק קובע (בסע' 8 לחוק) שמי שזכאי לתבוע לפי חוק זה את חברת הביטוח של הרכב בו נסע/שפגע בו חייב להגיש תביעה אך ורק לפי חוק זה ואינו יכול להגיש תביעת נזיקין "רגילה" כנגד מי שפגע בו.

רק מי שאינו זכאי לפיצוי לפי חוק זה, כגון, מי שנפגע בתאונה כשנהג ברכב בלא ביטוח, יהיה זכאי להגיש תביעה נזיקין "רגילה" כנגד המזיק – ובתביעה זו צריך יהיה להוכיח התרשלות ו/או אשמה של המזיק, להוכיח את הנזק שנגרם לו באמצעות חוו"ד מומחה מטעמו, וכיו"ב.