ילינק וייס ושות - משרד עורכי דין

קביעת נכות ומינוי מומחה בתאונת דרכים

ייעוץ ראשוני ללא התחייבות

"בית קרדן", דרך מנחם בגין 154, ת"א, 64921

טלפון: 03-6911919

או מלאו את הטופס הבא, ואנו נחזור אליכם בהקדם:

בתאונות דרכים, גובה הפיצוי נקבע בעיקר בהתאם לשיעור הנכות הרפואית שנקבעה לנפגע.

בהתאם לשיעור הנכות, יחושבו נזקיו של הנפגע בכל הנוגע להפסדי ההשתכרות (בעבר ובעתיד), וכך גם בנוגע לעזרה בבית, נזק שאינו נזק ממון (כאב וסבל), הוצאות רפואית, וכיו"ב.

להבדיל מתיקי נזיקין שאינם תאונת דרכים, בהם חייב הנפגע, הטוען לנכות, להגיש במצורף לתביעתו חוות דעת של מומחה או מומחים רפואיים מטעמו המפרטת את שיעור הנכות ממנה הוא סובל, בתביעות המתנהלות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הנכות נקבעת, בדרך כלל (למעט במקרים של תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה - אז יש אפשרות נוספת – ר' להלן) על ידי מומחים ניטרליים הממונים מטעם בית המשפט, בהתאם לתחומים הרפואיים בהם נגרמו לנפגע – התובע פגיעות.

על עורך הדין המייצג את הנפגע להגיש לבית המשפט כתב תביעה מפורט אליו מצורף, בין השאר, כל החומר הרפואי הרלבנטי התומך בטענה ולפיה לנפגע נגרמה בתאונה נכות בתחום רפואי מסויים או במס' תחומים רפואיים.

בהתאם לחומר הרפואי ובהתאם ל"ראשית הראיה" הקיימת בתיק, ממנה בית המשפט מומחה או מומחים רפואיים, הקובעים את נכותו של הנפגע.

עורכי הדין מטעם הצדדים מעבירים למומחה את כל החומר הרפואי הרלבנטי (ואסור להעביר למומחה "חוות דעת" או מסמך רפואי שנכתב כדי לחוות דיעה על הנזק שנגרם לנפגע בהקשר המשפטי) בעלות שכרו של המומחה (שהינה כ-5,000 ₪ ויותר עבור כל חוות דעת) נושאות כיום, ברוב מוחלט של המקרים, חברות הביטוח, כמימון ביניים ועד לסיום התיק.

לקביעתו של המומחה של המומחה משקל רב מאוד בחישוב הנזקים על ידי בית המשפט, כאשר לאחר מתן חוות הדעת ניתן להפנות למומחה שאלות הבהרה על חוות דעתו, ואף ניתן לחקור את המומחה בחקירה נגדית על חוות הדעת, במידת הצורך.

ראוי לציין, כי פעמים רבות רואים בתי המשפט לנכון למנות מומחה אחד או שניים שיחוו דעתם גם באשר לצורך במינוי מומחים רפואיים נוספים.

היות ובפגיעות מתאונות דרכים פעמים רבות הנפגעים סובלים מפגיעות במס' תחומים רפואיים, חשוב מאוד שעורך הדין המייצג את הנפגע יהיה מיומן במלאכתו, ויידע כיצד ובאיזה עיתוי לדרוש מינוי של מומחים רפואיים נוספים או אחרים.

כדוגמא חשובה ורלבנטית נציין, (וכבר היו דברים מעולם פעמים רבות בתיקים שהתנהלו ומתנהלים במשרדנו) שתאונת דרכים "קלה יחסית" בה נחבל הנפגע בצורה קלה בראשו (ואף לא אושפז אלא "רק" ביקר בחדר המיון) הביאה לפגיעה במס' תחומים רפואיים (למשל, חבלת ראש קלה יכולה להביא לפגיעות בתחומי האורטופדיה, הנוירולוגיה, הפסיכיאטריה והא.א.ג ולהביא לקביעת נכות בשיעור של עשרות אחוזים).

רק מאבק עיקש וקפדני יכול להביא למינוי כל המומחים הדרושים לבדיקת הנפגע, ולקביעת שיעור הנכות המגיע לו, דבר שמשליך השלכה ישירה על גובה הפיצוי שייפסק.

עוד נוסיף, כי רק עורכי דין מנוסים יידעו למינוי של אילו מומחים להתנגד (הדבר אפשרי, בנסיבות מתאימות) בהיותם ידועים ככאלה הפוסקים "לחומרא", איזה חומר רפואי נכון להעביר או לבקש מהנפגע, וכיו"ב.

נכות רפואית ונכות תפקודית:

המומחים הרפואיים הם אלה שקובעים את שיעור הנכות הרפואית, וקביעתם מנחה במידה רבה את בית המשפט.

בית המשפט הוא הפוסק האחרון באשר לגובה הנכות הרפואית, והוא הפוסק הבלעדי באשר לגובה הנכות התפקודית והשפעת הנכות שנקבעה על כושר ההשתכרות של הנפגע והיכולת שלו להוסיף ולעבוד במקצוע שלו, באשר ליכולת של הנפגע לפרנס את עצמו ואת בני משפחתו, באשר לצורך של הנפגע בעזרה בבית וכיו"ב.

למה כוונתנו?

אם ניקח כדוגמא אדם שכתוצאה מהתאונה בה נפגע קרע רצועה בברכו והברך אינה יציבה, והמומחה הרפואי מטעם בית המשפט קבע לו נכות רפואית בשיעור 20% שהיא נכות מאוד משמעותית.

בית המשפט יתייחס באופן שונה לאדם שהוא, לצורך הדוגמא, עורך דין או איש מחשבים היושב חלק ניכר מזמנו במשרד מול מחשב, לעומת אדם שהוא פועל בנין או ספורטאי מקצועי.

ה"נכות התפקודית" תהיה שונה בכל אחד מהמקרים, ובית המשפט יצטרך להכריע מה מידת ההשפעה של הנכות הרפואית שנקבעה, על כושרו של הנפגע לעבוד ולהתפרנס.

המקרה המפורסם ביותר בהקשר זה ממנו לומדים כל בתי המשפט ומיישמים למקרה בפניהם הינו המקרה שהובא בהלכת ע"א 3049/93 סימא גירוגיסיאן נגד סייף רמזי. במקרה שם, דן בית המשפט העליון, מפי כב' השופט אור, ב"נכות פונקציונלית" ובפגיעה בכושר השתכרותו של נפגע ספציפי, שלעתים הינה פגיעה העולה באופן משמעותי על הנכות הרפואית אשר נקבעה בידי המומחה. הדוגמא אותה מביא בית המשפט, בסע' 9 לפסק הדין, היא דוגמא של פועל בנין אשר נכותו האורטופדית הרפואית עומדת על 20% נכות, אולם הפגיעה בכושר השתכרותו עומדת על 40%, נוכח אופי עבודתו, השכלתו, נסיונו בעבודה וכיו"ב.

כל נפגע ונסיבותיו, כל נפגע והפגיעה הייחודית לו וליכולת שלו להמשיך ולעבוד מעבודתו.

לכן, חשוב מאוד שעורך הדין המייצג את הנפגע יידע היטב להפריד בין עיקר ותפל ולשכנע את בית המשפט מדוע הפגיעה ממנה סובל התובע פוגעת ביכולת שלו לעבוד ולהתפרנס כפי שנהג לפני התאונה.

בעזרת הטיעונים המתאימים, ניתן יהיה לשכנע את בית המשפט לפסוק לנפגע את הפיצוי המגיע לו, בהתחשב בפגיעה שנפגע.