ילינק וייס ושות - משרד עורכי דין

מהי תאונת עבודה?

ייעוץ ראשוני ללא התחייבות

"בית קרדן", דרך מנחם בגין 154, ת"א, 64921

טלפון: 03-6911919

או מלאו את הטופס הבא, ואנו נחזור אליכם בהקדם:

כל עובד זכאי לקבל מאת מעבידו תנאי עבודה סבירים ובטוחים, ציוד מתאים הנדרש לו לביצוע עבודתו, כולל ציוד מגן, והנחיות עבודה התואמות את כללי הבטיחות הנכונים לכל מקום עבודה, שיאפשרו לו לבצע את עבודתו בבטחה, ולחזור מדי יום לביתו כשהוא בריא ושלם.

לעיתים, בשל סיכונים שונים במקום העבודה, נפגעים עובדים במקום עבודתם.

הפגיעות יכולות לנוע החל מפגיעות "קלות" יחסית, כמו שברים בגפיים או ירידה בשמיעה, המשך בפגיעות קשות יותר כמו אבדן עין או אבדן אצבעות, ועד פגיעה מוחית קשה או מוות חלילה.

הפגיעות יכולות לקרות בגלל תנאי עבודה לא טובים או לא מתאימים, בגלל הוראות בטיחות שלא ניתנו, או שניתנו הוראות שגויות, בגלל ציוד חסר, חלקי או לקוי, בגלל מכונות לא בטיחותיות, בגלל שיטת עבודה שגויה, בגלל מחסור בכוח אדם שהטיל עומס רב מדי על העובד שנפגע ועוד ועוד.

לעיתים, יכולות אף לקרות תאונות במקומות בהם ניתנו הוראות בטיחות וציוד מתאים, אולם, לעובדים ניתנו הוראות ספציפיות ברגע נתון שגרמו להם לשגות, ו"בלהט העבודה" ומתוך רצון לפעול לטובת המעביד, טעו בשיקול הדעת, ונפגעו.

קיימת פסיקה רבה של בתי המשפט ולפיה בית המשפט הדן בתיק מסויים ייטה להעדיף את גירסת וטובת העובד - הנפגע ולהחמיר עם המעביד, אולם, חובה להיעזר בשירותי עו"ד שלהם נסיון רב בתחום זה, שכן, להבדיל מתביעות הקשורות בתאונות דרכים, במקרה של תאונת עבודה חובה להוכיח כי המעביד התרשל, ואף חובה להצטייד בחוו"ד רפואיות מתאימות בענין גובה הנזק (להרחבה, ראה הפרק הדן בהוכחת גובה הנזק ומומחים רפואיים).

נבהיר, כי בתיקים אלה אין מדובר ב"אחריות מוחלטת", וכי עצם העובדה שלמעביד יש בד"כ ביטוח למקרים מעין אלה, אינו מביא לכך שהעובד – הנפגע יקבל פיצוי בכל מקרה. להבדיל מתאונות דרכים – חובה להוכיח רשלנות!

לכן, התביעות בגין תאונות עבודה מוגשות ע"פ פקודת הנזיקין, תוך שימוש בסעיפים המתאימים ולפיהם המעביד (או גורם אחר שהיה אחראי לתאונה) התרשל כלפי העובד. בנוסף, נעשה שימוש בהוראות חוק נוספות הקשורות בבטיחות בעבודה והמחייבות את המעבידים השונים.

לצורך הכנת התיק וכן במהלך ניהולו פונה עוה"ד המייצג לגורמים שונים אשר המסמכים שיתקבלו מהם יכולים להקל את מלאכת קבלת עמדת העובד, באשר לרשלנות המעביד. בין הגורמים הללו ניתן למנות את: אגף הפיקוח על העבודה במשרד התמ"ת (התעשייה, המסחר והתעסוקה), משטרת ישראל, פרקליטות המחוז (אם הומלץ להגיש כתבי אישום), המוסד לביטוח לאומי (שלעיתים חוקר את התאונה) ובמקרים ובשלב המתאים במהלך ניהול התיק – גם למעביד עצמו, לקבלת תחקירים שונים שבוצעו בקשר לתאונה.

בנוסף ניתן, כבר בשלב ראשוני וזמן קצר לאחר התאונה, לגבות עדויות או להנחות את הנפגע לקבל עדויות של חבריו לעבודה, דבר שיכול לסייע בהמשך בנסיון להוכיח את התרשלות המעביד.

משרדנו מייצג, משך עשרות שנים, מגוון רחב של מקרים שנפגעו בתאונות עבודה. בין השאר ניתן למנות:

  1. עובדים שנפלו מפיגומים/מגובה רב באתרי בניה שונים – ברמות פגיעה שונות – מפציעה קשה ועד מוות.
  2. עובדים שנפלו מסולמות בעת ביצוע עבודה – כתוצאה מעבודה לבד/סולם לא מתאים/הנחיות לא נכונות וכיו"ב.
  3. עובדים שנפגעו בעינם (וסבלו מפגיעות נלוות שונות) במפעלים העוסקים בעיבוד מתכות.
  4. עובדים שאיבדו אצבעות כתוצאה מהפעלה לא נכונה של מכונות במפעלים.
  5. עובדים שמעדו ע"ג מפגעים שונים במקומות העבודה.
  6. עובדים שנגרמה להם פגיעה מתמשכת ("מיקרוטראומה") בגין ביצוע פעולה חוזרת ונשנית/חשיפה ממושכת לרעש או לחומרים מסוכנים וכיו"ב.
  7. עובדים שנפגעו בעת פעילות גיבוש שיזם וארגן מקום העבודה.
  8. עובדים שהותקפו על ידי גורמים שונים במהלך יום העבודה.
  9. עובדים שסבלו ממחלות כרוניות בשל לחץ בעבודה וכיו"ב.

בכל מקרה, חובה להיוועץ, ומומלץ לעשות זאת כבר זמן קצר לאחר קרות התאונה, עם עו"ד הבקיא בתחום, היות, ומדובר במקרים שיש בהם לא מעט מורכבויות, וחובה לנסות ולהכין את התיק להגשת התביעה, כולל איסוף חומר רלבנטי מהגורם שהתרשל, זמן קצר לאחר קרות התאונה.

תאונת עבודה – את מי תובעים?

ככלל, התביעות בגין תאונות עבודה מוגשות בדרך כלל נגד המעביד – מי שהעסיק את הנפגע.

אלא, שחובה לבחון מי הם כל הגורמים שהתרשלו כלפי העובד ושבגלל התרשלותם נגרם הנזק, ולעיתים, תוגש התביעה כנגד מספר גורמים.

ישנם, למשל, מקרים בהם העובד מועסק על ידי חברת כוח אדם או קבלן משנה, בעוד הרשלנות נובעת גם מהתנהלות של מעסיקו הישיר וגם מרשלנות של קבלן ראשי/יוזם העבודות/ הגורם שמחזיק במקום בו קרתה התאונה או הממונה עליו/חברה שאמורה היתה לספק הנחיות בטיחות ועוד ועוד.

דוגמא נוספת: עובד שנפגע בגלל הפעלה לא בטוחה של מכונה במפעל, אולם גם המכונה תוכננה בצורה לא נכונה/ניתנו לגביה הנחיות לא נכונות ע"י היצרן. במקרים אלה חובה לתבוע הן את המעביד וכן את יצרן ו/או משווק המכונה.

דוגמא שלישית: מקרה בו עובד יצא ליום כיף מטעם מקום העבודה ונפגע בתאונה כתוצאה מרשלנות האתר בו ביקרו.ברוב המקרים האלו אין מקום לתביעה כנגד המעביד, אלא, התביעה תוגש כנגד האתר שהתרשל.

מקרה רביעי:עובד שהותקף במהלך יום עבודתו. לעיתים מדובר במקרים בהם המעביד צריך היה לצפות זאת ולהגן על העובד, ולעיתים מדובר בתקיפה שאינה קשורה כלל למעביד ולא היה לו דרך לצפותה – הכל לפי הענין וכל תיק ונסיבותיו.

כאשר קיימים מספר גורמים, חובה לתבוע את כל הגורמים המעורבים, ולתביעה כנגד כל המעורבים ישנן השלכות ישירות הן על גובה הסכום שייגבה בסוף התיק (ר' להלן בפרק הדן ביחס שבין המזיק לבין המוסד לביטוח לאומי) וכן באשר לאפשרות "לפזר את הנזק" כך שהנפגע יקבל את הפיצוי המקסימלי שניתן.

לסיכום: מכיון שמדובר בניהול תיק מול מס' גורמים (לעיתים מס' רב של גורמים) ובמערכות יחסים מורכבות מול הגורמים השונים (תוך אפשרות ל"ניצול" הנסיון של הנתבעים להשליך את האחריות מנתבע אחד למשנהו – נסיון שעו"ד מיומן יוכל לנצל לטובת הנפגע) חובה להיוועץ החל מזמן קצר לאחר התאונה עם עו"ד מנוסה בתחום, על מנת שיוכל כבר מהשלב הראשון לאסוף את כל החומר הרלבנטי ולפנות לכל הגורמים האפשריים, כדי שבהמשך, ניהל התיק, והטענות בדבר רשלנות הגורמים השונים, יתקבלו באופן קל יותר, עבור הנפגע.